קצת על תקופת מבחנים ועומס לימודי - Finals season & school workload
- HER STUDY DIARY
- Nov 10, 2020
- 4 min read
זו הסיבה למה נעלמתי בחודש האחרון. והנה מה שיש לי להגיד בנושא.
אז... הי!
מודה- קשה לי להתחיל לכתוב ככה אחרי חודש (!) בו לא נגעתי בכתיבה בכלל. הרבה דברים קרו!
עשיתי כמיטב יכולותיי להישאר כמה שיותר פעילה באינסטגרם ולהמשיך לעדכן ולתת טיפים ומוטיבציה לימודית לכל מי שצריך, לכן מי שראה את הסטוריז שלי בחודש האחרון יודע שהייתי מאוד עסוקה.
בין אם מדובר במבחנים, שיעורי בית, עבודות להגשה וכנס דוברי שפות (הידוע בשמו polyglot conference)- לא הייתה לי דקה פנויה. הכנס אמנם הייתה חוויה מדהימה , אבל הלחץ, לעומת זאת... לא מומלץ!
ידעתי תוך כדי ההוריקן של שיעורי הבית והלמידה שאני צריכה להמשיך לעשות מה שאני אוהבת- התחביבים שלי, הדברים שעושים לי טוב, כתיבה וצילום לHER STUDY DIARY- אבל נאלצתי לשים הרבה מהם בצד. לא אהבתי את זה, והרגשתי שזה משפיע. אני עדיין חושבת שאני באזור הסכנה של ההוריקן, והוא עדיין קצת משפיע עליי. ולכן, כשסוף-סוף יש לי זמן לשבת ולכתוב: ידעתי שעליו אני צריכה לכתוב, על ההוריקן.
אני שומעת הרבה מכם מדווחים לי בסטיקרים של שאלות באינסטגרם על העומס הלימודי שאתם חווים גם כן, ואני מצטערת לשמוע. לכן עבור מי שכתב לי, מי שלא, ומי שאולי יכתוב בעתיד: הנה מיטב העצות שלי בנושא עומס לימודי. חשוב לי להיות כנה, אז קחו בחשבון שגם לי, במיוחד בתקופה הזו, קשה להתמודד עם העומס. אני בוחרת באופן אקטיבי להראות לכם את הצד הפרודוקטיבי והחיובי שלי בבלוג ובעמוד האינסטגרם, כי אני פה בשביל לתת השראה ועצה (כמה שניתן). אבל הלחץ קיים, וזה לא משהו שניתן "להעלים" לגמרי.
אז עם ההקדמה -המעט מדכאת- הזו, (מתנצלת מראש): בואו נתחיל!
רשימת מטלות בלתי נגמרת
מכירים את זה שאתם כותבים לעצמכם את כל מה שאתם צריכים לעשות, והרשימה כל כך ארוכה עד שאתם מרגישים אפילו מאוימים ממנה?
לכותבים שבינינו, זה קצת כמו לבהות בדף או מסמך וורד ריק. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות משהו: לבצע את המטלה, לגמור את שיעורי הבית, לכתוב ספר פנטזיה- אבל הרשימה כל כך ארוכה, הדף כל כך ריק... מאיפה להתחיל?
טוב, אין פתרון קסם, אבל יש כמה פתרונות, או "הקלות".
הראשון יהיה להתחיל בהתחלה- כלומר, במשימה הראשונה שכתובה לנו. העיקר הוא לא לחשוב על זה יותר מדי: לפתוח את ספר הלימוד, להפעיל מוזיקה או פודקאסט ברקע (אם אתם מכירים את עצמכם בתור לומדים שמצליחים להתרכז עם מוזיקה), ופשוט להתחיל.
הפתרון השני יהיה ללכת לפי מה שיותר חשוב, מה שצריך להגיש הכי בקרוב. אני ממליצה לכתוב את הדדליין של כל משימה (בהנחה ויש כזה) לפני או אחרי שאתם כותבים אותה, ככה תדעו מה צריך להתחיל קודם. זה עוזר בעיקר למשימות בסגנון הגשת שיעורי בית או עבודות.
הפתרון השלישי יהיה להתחיל מהמשימה הקשה או הקלה ביותר. (יש שתי גישות לטכניקה הזו). אחת הגישות היא להתחיל מהמשימה הקלה: זה ייתן לכם ביטחון ויגרום לרשימה שלכם להיראות פחות מאיימת, עכשיו כשהורדתם ממנה כמה מהמשימות. הגישה השנייה בדיוק הפוכה: לכו על המשימה הכי קשה, ותתחילו דווקא ממנה. ככה תגיעו אליה עם כל המוטיבציה והאנרגיות של ההתחלה. (שימו לב, שיכול להיות שלא תוכלו לסיים את המשימה הקשה ביותר בסשן עבודה אחד. ממליצה למדוד זמן, כדי שישארו זמן ואנרגיות גם למשימות האחרות! 😉)
תכנון זמן בתקופת מבחנים
מי כמוני יודעת שהתאריכים מתמלאים ב"קופסאות" של התכנון החודשי כמו פסיפס- אבל אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהן!
בעיקר בחודש האחרון (ומאז שהתחילה הקורונה): היומן שלי הוא האביר בסוס הלבן (או הכריכה הלבנה, יותר מדויק).
בכיתות הנמוכות הייתי קונה יומן, זוכרת את שיעורי הבית בראש ולא מבינה איך אנשים מצליחים למלא את שלהם, בעוד אני מילאתי אותו בציורים.
לעומת זאת עכשיו- אני מבינה בדיוק על מה הם מדברים. ובעיקר בקורונה, כששיעורי הבית הצליחו איכשהו להכפיל את עצמם.
לכן אני ממליצה לכל התלמידים הטובעים בשיעורים כמוני: לא קניתם יומן ליופי. תשתמשו בו ותנצלו את קסמיו. אם אתם רוצים לדעת עוד על תכנון זמן למבחנים, אתם תמיד מוזמנים לקרוא את הפוסט הזה שכתבתי בנושא.
למידה למבחנים תחת לחץ
נשאלת השאלה: אז איך אני מוצא/ת את הזמן ללמוד למבחן בכימיה אם אני צריך/ה להגיש למורה לפיזיקה, מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה את שיעורי הבית?
האמת היא, שאין לי תשובה חד-משמעית לשאלה הזו.
העצה הכי טובה שאוכל לתת בהקשר הזה היא להמשיך ולתכנן את הזמן, לדעת מראש מה החומר למבחן ועל מה צריך לעבור ומתי, והכי חשוב- לנסות ולמצוא בכל זאת זמן לעצמנו, לנשום.
כפי שציינתי, יש לי פוסט מפורט יותר על תכנון זמן בתקופת מבחנים, אבל אני מתכננת לכתוב עוד אחד בנושא למידה למבחנים וטכניקות ספציפיות. אני מאוד מתרגשת לקראתו!
סדר עדיפויות (החלק הכי מבאס)
יש לנו רק 24 שעות ביממה, ולצערנו, לא הכל נכנס לתוך החלון הצר הזה.
לפעמים נאלץ לוותר על דברים מסוימים כדי שיהיה לנו זמן לדברים אחרים. על כל המשתמע מכך.
הבינג' בנטפליקס, הספר על המדף, החוג, הריצה, הפוסט לבלוג (!) - לפעמים גם אלה צריכים לרדת מהפרק, זמנית, כדי שנוכל להקדיש את הזמן למבחן במתמטיקה.
חשוב לנו לדעת גם, כפי שאמרתי, איזו מטלה דחופה לנו או חשובה לנו יותר כרגע, ולעבוד לפי זה.
ועם זאת...
לא לשכוח כן לעשות את הדברים שעושים לנו טוב
כי בלעדיהם, אנחנו עלולים קצת לאבד את עצמנו- וחבל.
חשוב להמשיך למצוא את הרגעים ביום כדי לעשות משהו בשביל הנשמה, קטנים ככל שיהיו:
הליכות או ריצות מוקדם בבוקר, אם אין לנו זמן בערב בגלל שיעורים ולמידה.
קריאה של פרק או שניים בספר ממש לפני שאנחנו מכבים את האור והולכים לישון.
או אפילו, סתם לקום מכיסא שולחן הכתיבה, לשים מוזיקה וליהנות מהרגע.
שום מבחן, שיעורים להגשה או ציון לא שווים את האושר וההנאה שלכם.
אז מה אני עושה עם הלחץ הזה?
אני לא בטוחה עד כמה אני מי שצריך לשאול אותה את השאלה הזו- אני הייתי שואלת אותה בעצמי.
ואם תשאלו תלמידים אחרים, הרבה מהם גם יענו לכם שהם לא יודעים, וגם הרבה מבוגרים.
אז מה, באמת, עושים עם כל הלחץ הזה?
דבר ראשון, חשוב להזכיר לעצמנו שאנחנו לא לבד. תמיד יש עם מי לדבר, לחלוק תחושות, לפרוק את האגרסיות.
דבר שני, להמשיך ולמצוא את הרגעים הקטנים ככל שיהיו של שלווה וזמן לעצמנו, ולפגישה עם חברים ובני משפחה. זה תמיד עושה טוב.
ודבר שלישי ואחרון, לזכור שזה לא לנצח. כן- התקופה לא קלה עכשיו. ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה ישאר ככה.
אבל אם יש ציטוט שאני אוהבת במיוחד, זה הציטוט מתוך הספר "צבים כל הדרך למטה" של ג'ון גרין:
"העכשיו שלך, הוא לא הנצח שלך."
זה הכל לפוסט הפעם. אני מקווה שהצלחתי לעזור למי שצריך עזרה, או לפחות לתת קצת נחת.
המנויים של הניוזלטר אולי שמו לב כי לא שלחתי אחד לסוף אוקטובר, מאותה הסיבה שלא העלתי פוסטים חדשים לא באינסטגרם, ולא פה.
אני מאוד עמוסה מבחינה לימודית, וזה מקשה. אני נאלצת לדחות או להוריד קצת דברים מהפרק.
אבל אני מבטיחה שהעכשיו של HER STUDY DIARY הוא לא הנצח שלו.
אני מודה לכם על הסבלנות והקבלה, ועל השיתוף חסר התקדים מצדכם, על התחושות והמצב שאתם נמצאים בו. תמשיכו להיות מדהימים ומדהימות, ותהיו חזקים וחזקות. אני מאמינה בכם.
עד לפעם הבאה...
נ.ב- מתנצלת על האיכות הירודה והתאורה הנוראית של התמונות. הייתי נחושה להוציא פוסט חדש ויהי מה, ואני מקריבה את האסתטיקה הפעם. 🤭
Comments